עם כניסתו למשרד ראש הממשלה נשא יאיר לפיד נאום שבמהלכו אמר את הדברים הבאים: “אנחנו מאמינים שישראל היא מדינה יהודית, אופייה יהודי וזהותה יהודית”, ועם דבריו אלו אני מסכים לחלוטין ואפשר שגם אתם.

מסכים, משום שאין זה סוד שיהודים לא בוחרים להיות. נולדים כאלה ונשארים כאלה גם אם יהיו יהודים שיתאמצו להיפטר מיהודיותם, שכן ההיסטוריה הוכיחה שגויים נוהגים להזכיר ליהודים את יהודיותם, בעיקר כשהם מבקשים לשכוח זאת.

כשאדם חוטא בעבודה זרה יש ארוכה למכתו משום שהוא עדיין מבקש רוחניות, ולכן, כשימצא את האמת ויכיר בטעותו, יזנח את דרכו הרעה.

וכיון שישנם יהודים, ברור אפוא שכשנוצר רוב של יהודים במדינה שבה הם חיים, מיד הופכת מדינה זו למדינה יהודית. ולפי שלעת עתה קיים רוב של יהודים במדינת ישראל, אני מסכים שהיא כזאת, אך בכפוף לכוכבית.

למה בכפוף? משום שאם מדינה נחשבת ליהודית רק בגלל שיש בה רוב של יהודים, ברור לגמרי שכדי שהיא תמשיך להיות כזאת הכרחי לשמור על היהודים שמהווים את הרוב היהודי שבה, וזה מה שלפיד החסיר מדבריו. הוא התעלם מן העובדה שיהודים לא משתמרים ללא יהדות, ומן המסקנה שכדי שיהודים ימשיכו להיות יהודים ויהוו רוב במדינה היהודית שלפיד כל כך דואג להמשכיותה,  יש צורך ביהדות.

מניין לי?

יהדות ארצות הברית מוכיחה כבר יותר ממאה שנה, ללא יהדות מעשית וימיומית, מאבדים היהודים את זהותם היהודית, לפיכך, למרות שמדינה יהודית חשובה עבור היהודים, אם יפסיקו להתעניין ביהדותם, לא יישארו יהודים, ואם לא יישארו יהודים, לא תהיה מדינה, ואם לא תהיה מדינה, כיצד תהיה יהודית?

על פי נתונים שהוצגו בסרט שהופק בחסות הסוכנות היהודית, מידי שנה נעלמים מהעם היהודי כמאה אלף יהודים, אם זו אינה היעלמות של עם, מה זו היעלמות?

אלא שלמרות הנתונים המזעזעים, לא כולם מסכימים עם המסקנה הנגזרת מהם.

כשטענתי באחת מהרצאותיי שללא יהדות לא יישארו יהודים, שיסע אחד המשתתפים את דבריי בכעס.

“סליחה שאני מתפרץ” אמר, “אבל אתה טועה ומטעה, ואם שכחת, אני כאן כדי להזכיר. בניגוד לדבריך, את מדינת היהודים הקימו יהודים לא דתיים כלל, שעזבו את התורה והמצוות וחלקם אף נלחם בה. ואם בלי יהדות אין יהודים, כיצד תסביר את העובדה שמדינת היהודים הוקמה על ידי יהודים לא דתיים? אם היו שוכחים את יהדותם, האם היו מקימים אותה?”.

אתה צודק אמרתי לו. עם עובדות אינני מתווכח. מדינת ישראל אכן הוקמה בידי יהודים שחלקם ראו בציונות את סופה של היהדות, אלא שעובדה זו, לא זו בלבד שאינה סותרת את טענתי, היא מחזקת אותה.

כדי שיהודים לא דתיים יזכרו את יהדותם ויקימו מדינה ליהודים, היו הם זקוקים לעם שבמשך אלפיים שנה שמר על קיומו, בעזרת היהדות שבה נאבקו. הם היו זקוקים להורים שבזכות שמירת המצוות שלהם, זכרו ילדיהם שהם יהודים למרות שהם עצמם כבר לא שמרו מצוות.

שווה בנפשך, אם לפני 500 שנה היו הוריהם חדלים משמירת מצוות, האם ילדיהם היו מבקשים להקים מדינה ליהודים? האם היו זוכרים את יהדותם? לא ולא, ויהדות ארצות הברית תוכיח.

ממחקר שנערך על ידי הוועד היהודי האמריקני עולה, שככל שהיהודים רחוקים יותר מיהדותם, כך פוחתת תמיכתם במדינה היהודית.

בעוד 72 אחוז מהיהודים האורתודוקסים הצהירו כי הם חשים קרבה גדולה למדינת ישראל, הצהירו על כך 32 אחוז בלבד אצל הקונסרבטיביים, ואצל הרפורמים רק 17. כמו כן על השאלה – האם חורבן מדינת ישראל ייחשב לטרגדיה אישית גדולה בחייכם, 40 אחוז מהרפורמים ענו – לא.

ונתון נוסף. במשאל שנערך בין רבנים מכל הקהילות היהודיות בארצות הברית נשאלה השאלה הבאה: “האם על מדינת ישראל להיות המרכז הרוחני של יהדות העולם” וכשהתקבלו התשובות התברר שבין המתנגדים לקביעה זו היה מכנה משותף בולט – הם היו רפורמים.

“כעת אתה מבין?” אמרתי לבחור. “מדוע מקימי המדינה היהודית היו זקוקים להורים וסבים שומרי מצוות כדי לזכור את יהדותם? משום שאם הוריהם לא היו כאלה, היו בניהם שוכחים את יהדותם, וכששוכחים אותה, מדינת ישראל שוב אינה דבר חשוב, ואם אינה חשובה, לשם מה להקימה?

לכן טענתי שבלי יהדות אין עתיד למדינת היהודים, שמנהיג יש עתיד כל כך חפץ בשימור אופייה היהודי. אם אין יהדות, אין אופי יהודי, ואם אין אופי כזה, אין יהודים, ואם אין יהודים, גם אם תהיה להם מדינה, לא יהיה בה רוב יהודי, וכבר הסכמנו שאם אין רוב יהודי במדינה היא כבר לא יהודית וחוזר חלילה, ופרשת השבוע תוכיח.

בפרשת בלק מתארת התורה כיצד מגיעים שליחי בלק מלך מואב אל בלעם הקוסם ומבקשים ממנו להשמיד את עם ישראל, בקללותיו, אך כשמתברר לו שהקב”ה אינו מרשה לקלל ילדיו, בלעם אמנם הולך עם שליחי בלק אך נאלץ לברך את בני ישראל.

כשבלק מגלה זאת, הוא כועס, אך בלעם מרגיע אותו, ומסביר, שלקלל הוא אמנם לא מורשה, אך לתת לו עצה כיצד להשמיד את העם היהודי בלי כדור אחד, הוא דווקא יכול.

וכך אמרו חז”ל בירושלמי: ” אמר לו בלעם לבלק: אלוהיהם של אלה שונא זימה הוא. העמידו בנותיכם בזימה ואתם שולטים בהם.”.

בכח לא תצליח לנצח את העם שה’ שומר עליו, מסביר בלעם לבלק. אם בכל זאת אתה רוצה להשמידם, עליך לגרום לכך שהקב”ה יסלק השגחתו מהם, אך כדי שזה יקרה, עליך להחטיא אותם בתאווה. כי את התאווה שונא הקב”ה יותר מכל.

מניין? פשוט מאוד.

שאלתם את עצמכם, מדוע בחטא העגל נהרגו 3000 איש ואילו בחטא בעל פעור 24000? בגלל התאווה.

כשאדם חוטא בעבודה זרה, למרות שמדובר בחטא חמור ביותר, זהו חטא שמלמד על החוטא כי למרות חטאו, עדיין מצוי הוא בעולם הרוחני. הוא מבקש את ה’ אך דרך עבודה זרה.

לעומתו, אדם המשתעבד לתאווה, מלמד בכך על עצמו, שכבר יצא מן העולם הרוחני אל העולם החומרי והתאווני, ושהאדם עובר מאזור האמת לאזור הנוחות הדבר חמור שבעתיים.

כשאדם חוטא בעבודה זרה יש ארוכה למכתו משום שהוא עדיין מבקש רוחניות, ולכן, כשימצא את האמת ויכיר בטעותו, יזנח את דרכו הרעה. אך כשאדם שמתמכר לתאווה, מעיד הוא בכך שהנוחות חשובה לו מן האמת, ולכן, גם כשימצא את האמת ויגלה שהוא חי בשקר, הנוחות לה השתעבד לא תתיר לו לוותר עליה אפילו למען האמת, ונמצא שמת בנוחותו. לכן בחטא בעל פעור התאווני, מתו במגפה יותר מאשר בחטא העגל הרוחני, ולכן יעץ בלעם לבלק להחטיא את ישראל דווקא בתאווה.

אלא שאם התאווה גרועה מעבודה זרה, מדוע אחרי שחטאו בני ישראל בתאווה, היו בנות מדין מבקשות מהן להשתחוות לבעל פעור?

משום שאם היו בנות מדין מחטיאות את ישראל רק בעבודה זרה, כשהיו בני ישראל שבים למחנה ישראל, והיו רואים את אור פניו של משה, היו מכירים באמת ושבים בתשובה, אך לאחר שהשתעבדו לתאווה, זה כבר לא יקרה. מי שמשתעבד לתאווה כבר לא מתעסק באמת.

לכן בלעם יעץ לבלק להקדים תאווה לעבודה זרה, ומכאן שאבתי את טענתי שבלי יהדות לא יישארו יהודים.

בלעם הבין שאם רוצים לנצח את עם ישראל, יש לנתק אותם מהקב”ה. בכח זה לא יקרה. כדי לנתק אותם מן האמת, יש לגרום להם להשתעבד לנוחות ולתאווה, ושכזה יקרה, שוב לא יתעניינו היהודים ביהדותם, וכשזה יקרה, לא יישארו יהודים, ואם לא יישארו יהודים, לא יהיה לבלק ממי לפחד.

לכן, למרות שהסכמתי עם דבריו של לפיד בקשר למדינה היהודית, לא הסכמתי עם מה שלא אמר בהזדמנות זו.

בשנת 2009 נפגש יאיר לפיד עם  תלמידי ישיבה תיכונית בפתח תקוה ופרש בפניהם את משנתו וכך אמר: “אנחנו (החילונים) מתייוונים…. הפילוסופיה שלנו, החילונים, שואבת גם מסוקרטס, אפלטון ואריסטו. אנחנו מתייוונים לא כי אנו כפופים לתרבות אחרת – זרה אלא כי בחרנו לאמץ פילוסופיות מסוימות מתרבויות שונות.

“בהיסטוריה היהודית שלי, אמר לפיד שהגדיר את עצמו באותה שיחה “הרבי של החילונים”, נמצאים משה, שאול, דוד והרמב”ם, אך גם ישו, הרצל, מרקס ועוד”.

כעת תחליטו אתם.

אם אכן יש צורך לשמר את היהדות כדי שתשמר את היהודים, כדי שיישמר הרוב היהודי במדינה היהודית, מי לדעתכם ישמר אותה טוב יותר? הרב שך זצ”ל והרב עובדיה יוסף זצ”ל שהקדישו את כל חייהם לשימור היהדות, או “הרבי של החילונים” שהגדיר עצמו מתייון?

שבת שלום.