בתקופה האחרונה אני מצלם תוכניות באולפן ‘ערכים’ יחד עם מושיקו.
בימים כתיקונם מגיש מושיקו תוכנית רדיו יומית הזוכה לרייטינג גבוה, והוא גם נחשב לדי-ג’יי מבוקש מאוד בשמחות ואירועים.
“הכל בסדר”, חייך מושיקו, “קטן עלינו הניסיונות האלה. זו בסך הכל הזדמנות נפלאה לתרגל על אמת מה שאנחנו מדברים עליו בתוכניות שלנו, וזה גם לא חדש לי.
באחת הפעמים, אחרי שצילמנו עוד תוכנית, יצאנו להפוגה מחוץ לאולפן ואז הגיע תורו של מושיקו העביר לי שיעור באמונה.
אגב שיחתנו הוא הציץ בהודעה שנכנסה לטלפון שלו, עיניו התכווצו ומייד חזרו למצבם הטבעי.
“קרה משהו?”, שאלתי, ומושיקו צחק.
“הכל בסדר. בסך הכל עוד ניסיון קטן. אחרי כל מה שאני עובר בתקופה האחרונה, זה באמת קטן עלי. מישהי שהייתי אמור לתקלֵט בחתונתה שלחה כעת הודעה שהאירוע מובטל עקב מגבלות הקורונה, וגם דרשה שאשיב לה את המקדמה”.
“ולא קשה לך עם זה? לא רק שאין עבודה, אתה גם מחזיר לאנשים כסף ששילמו לך? אתה יודע שלא כולם נוהגים כך.
“הכל בסדר”, חייך מושיקו, “קטן עלינו הניסיונות האלה. זו בסך הכל הזדמנות נפלאה לתרגל על אמת מה שאנחנו מדברים עליו בתוכניות שלנו, וזה גם לא חדש לי. כשהתחלתי לשמור מצוות, הקב”ה העביר אותי סדרת אימונים רצינית הרבה יותר, שהופכת את מה שקורה היום באמת לכסף קטן.
“שמע סיפור. כשהחלטתי לשמור שבת, תקופה קצרה אחרי תחילת הקריירה שלי כדי-ג’יי, התקשר האמרגן שלי ועדכן אותי בהתרגשות שהדי-ג’יי הטוב בעולם מגיע להופעה באילת, ושמכל הדי-גֵ’יים הוא רוצה שדווקא אני, מושיקו מקרית-גת, אופיע איתו.
“הייתי בעננים. יש לך מושג מה זה בשביל די-ג’יי מתחיל להופיע עם אמן ברמה שלו? אבל אז כשהוצאתי יומן לרשום את התאריך, התברר לי שההופעה נקבעה לליל שבת… אין לך מושג מה עבר עלי. בהתחלה חשבתי לדחות את ההחלטה לשמור שבת לשבוע שאחרי ההופעה, וכשאשתי אמרה שהתחייבויות לא דוחים, התקשרתי לרב מסוים כדי לברר אם אפשר לחבר את מערכת הסאונד לשעון שבת או לגנרטור, ועוד כל מיני פתרונות הזויים שתכליתם להשקיט את מצפונם של מי שהחליטו לשמור שבת אך מתקשים בכך. הייתי במתח עצום, אבל כשהחלטתי שהשבת חשובה יותר מהקריירה שלי, ההתלבטות הסתיימה.
“מה זאת אומרת לא יכול?”, זעם האמרגן כשהודעתי לו שאין הופעה, “לנשיא ארצות-הברית של המוזיקה אתה אומר לא? אתה שפוי?!”
“אני שומר שבת”, עניתי, והוא ניתק את השיחה בזעם.”בסופו של דבר לא הופעתי, ולא רק שלא הצטערתי על ההחלטה, שמחתי בה! עכשיו אתה מבין למה אני צוחק? אחרי ניסיון כזה, מה זה חודשיים בלי פרנסה? קטן עלינו”.
“סיפור יפה ומרגש”, אמרתי למושיקו, “אבל ממה תתפרנס עכשיו?”
“אני לא דואג. להקב”ה יש כל כך הרבה דרכים לפרנס אותי, בשביל מה להגביל אותו עם הרעיונות שלי…? חוץ מזה, אני לא מבין: בתוכניות המשותפות שלנו לימדת אותי שאת הפרנסה הקב”ה שולח, אנחנו רק משתדלים. אז שאתה תדאג…?”
“צודק”, השבתי לו. “שאלתי אותך על כך כי זוהי שאלה המופיעה בפרשת השבוע”.
בפרשת בהר מצווה הקב”ה את משה על מצוות השמיטה, המחייבת את החקלאים לשבות ממלאכתם במשך שנה תמימה. השמיטה מונעת מהם להתפרנס משדותיהם במשך שלוש שנים: כיוון שנאסר לקצור בשביעית – אין טעם שיזרעו בשִשית, ואם גם בשביעית לא יזרעו, לא יהיה להם מה שיקצרו בשנה השמינית.
ומה באשר לפרנסה? על כך משיב הקב”ה למשה: “וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶטַח. וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ”. (ויקרא כה, יח-יט)
ברור שאין סיבה לדאגה לאור הבטחה כה ברורה, אך התורה אינה מסתפקת בכך ומוסיפה: “וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ – וְצִוִּיתִי אֶת־בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת־הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים”. (ויקרא כה, כ-כא)
לכאורה זו תוספת מיותרת: הקב”ה הרי כבר הבטיח “וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ”, מה צורך יש בהבטחה נוספת? על כך משיב הנצי”ב בביאורו לתורה:
“וְהַיְנוּ, עַל פִּי שֶׁהִקְדִּים הַכָּתוּב ‘וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקּוֹתַי’ וְגוֹ’ שֶׁיַּרְבּוּ בִּשְׁקִידַת הַתּוֹרָה וּבְפִלְפּוּלָהּ בְּשָׁנִים אֵלּוּ. וְאֵין מִן הַפֶּלֶא שֶׁיֻּגְדַּל כּוֹחָם לֶאֱלֹקִים. וְיִהְיוּ מַאֲמִינִים וּמוֹסְרִים אֶת עַצְמָם לְהַנְהָגָה עֶלְיוֹנָה זוֹ. וְנֶגֶד זֶה תִּהְיֶה בֶּאֱמֶת אָז הַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה. אֲבָל אִם לֹא תִּהְיוּ בָּזֶה הָאֹפֶן וְתִהְיוּ מִשְׁתּוֹמְמִים עַל זֶה מָה נַעֲשֶׂה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. וְכַאֲשֶׁר יְהֵא כֵּן, אָז לֹא יִהְיֶה דֶּרֶךְ נֵס”.
ההשגחה האלוקית, מבאר הנצי”ב, אינה מנהיגה את כל בני-האדם באופן אחיד, אלא בהתאם למדרגתו הרוחנית של כל אחד ואחד.
מי ששומר שמיטה בלי שאלות ודאגות או חשבונות ומניח לקב”ה לקבוע כיצד לפרנסו – ההשגחה תפרנסו בשנת השמיטה בדרך נִסית.
לעומתו, מי ששומר שמיטה אך מצר על אובדן פרנסתו ותמה כיצד יתקיים בתקופה זו, אמנם גם אותו תפרנס ההשגחה הואיל ושמר שמיטה, אך מחמת דאגותיו המעידות על פגם במידת הביטחון תבוא פרנסתו בדרך הטבע בלבד.
“לכן הקשיתי עליך, מושיקו. כדי לבדוק לאיזו קבוצה אתה משתייך. האם אתה מוותר על הפרנסה למען השבת אך יחד עם זאת מוטרד ומחפש פתרונות, או שאתה עושה זאת בשמחה וסומך על הקב”ה? האם אתה שמח בשמירת השמיטה, או מוטרד בענייני הפרנסה? אני שואל כדי לדעת כיצד תגיע פרנסתך – באופן טבעי או בדרך נס.
“מי ששומר שבת, כמוך, בלי לתהות על הפרנסה – נמנה עם מי שיזכו להתפרנס בדרך נִסית. אף מי ששואל שאלות הגם ששומר שמיטה יזכה לברכה, אך בדרך הטבע בלבד.
