גדי הוא ישראלי שמתגורר בניו-יורק, ואנחנו מכירים כבר שנים. כששאלתי אותו באחד המפגשים בינינו איך יתכן שבחור ערכי כמוהו לא מתגורר בארץ, הוא השיב שלאנשים ערכיים יש יותר מערך אחד שבו הם מאמינים.
ציונות היא אמנם ערך חשוב, הדגיש גדי, אבל אצלי, נוחות היא ערך חשוב לא פחות, ולכן הציונות תחכה.
“אבל אל תדאג”, ניחם אותי. “כשיפסיק להיות נוח – הציונות תשוב לפרוח”.
“מצד אחד הבגדים מכסים את הגוף, אך מצד שני הם מגלים את הנפש. הבגדים ממתגים אותנו בדיוק כמו ה’ארמני’ שלך. השאלה היא רק מה מסמל המותג.
ככה זה עם חכמים שאוהבים נוחות. בגלל אהבה זו הם חיים באמריקה, אך כיוון שהם גם חכמים, תמיד יש להם הסבר משכנע לכך שהצדק איתם.
את גדי פגשתי לראשונה בהרצאה, ואני גם זוכר שאלתו: “הבגדים האלה שלכם, יש סיבה שאתם לובשים דווקא אותם? כובעים וחליפות הם כבר לא באופנה. למה אתם מתעקשים תמיד להיות שונים?”
תשובה לשאלתו עניתי לו אחרי שנתיים.
נפגשנו בתום אחת ההרצאות, וכששאלתי איפה אפשר לרכוש חליפה לשבת, גדי חייך: “הגעת למקום הנכון. בגדים הם התחום שלי. אני לוקח אותך לאאוטלט מיוחד שעוד לא ראית”.
“ומה מיוחד שם?”, שאלתי.
“הכל! המבצעים, המותגים, ואפילו המחיר! חליפה שבחנות היצרן עולה מאה דולר, אתה קונה שם בחמישים! כשהגענו, גדי נכנס לחנות של הג’ינס במאה דולר ויצא עם זוג אחד ועם חיוך על הפנים. “זאת אמריקה, במקום מאה וחמישים דולר לזוג מכנסיים – רק חמישים!”
“אתה רוצה להגיד לי ששילמת חמישים דולר על מכנסי ג’ינס? שאלתי, “בארץ אתה קונה במחיר הזה שני זוגות…”
גדי התגלגל מצחוק ולא הבחין במלכודת.
“אתה משווה ג’ינס משוק הכרמל לג’ינס הזה? זה לא ג’ינס, זה ארמני!”.
“ארמני – מי?”, שאלתי, מיתמם, וגדי הרצין.
“אני לא יודע בדיוק מה דעתך על בגדים, אבל הם לא נועדו רק לכסות את הגוף. אולי בארץ זה כך. באמריקה לבגדים יש מסר. פה הבגדים יודעים לדבר. כאן הבגדים שאתה לובש מספרים לאן אתה שייך, כמה אתה מרוויח בחודש, איפה אתה גר ואפילו איזה רכב יש לך”.
“מסכים לגמרי”, השבתי. “ולכן אני תוהה מדוע אינך מבין למה חרדים מתלבשים כפי שהם מתלבשים”.
“איך הלבוש החרדי קשור לג’ינס שלי?”
“קשור מאוד”, עניתי, “זוכר ששאלת אותי למה החרדים לא מתעדכנים? כעת ענית בעצמך את התשובה!
“תרבות המותגים לא הומצאה באמריקה, היהדות חתומה על כך. מיתוג בגדים הוא פטנט שרשום אצלנו כבר אלפי שנים.
“היהדות מלמדת שתפקידם של בגדים אינו מסתכם בכיסוי הגוף. לבגדים ישנם שלושה תפקידים – אחד מעשי, אחד מהותי, ואחד חינוכי.
“מצד אחד הבגדים מכסים את הגוף, אך מצד שני הם מגלים את הנפש. הבגדים ממתגים אותנו בדיוק כמו ה’ארמני’ שלך. השאלה היא רק מה מסמל המותג.
“הבגדים שאנו לובשים נועדו ללמד על הערכים שאיתם מזדהה הציבור אליו אני משתייך, גם אם לא תמיד מצליח לנו, וגם אם מעשינו לא תמיד מכבדים את מה שבגדינו אמורים לייצג. כך או אחרת, אנו עדיין גאים להשתייך לערכים שבגדים אלה מייצגים.
“כשאתה קונה ג’ינס, אתה בודק האם הוא תואם את המעמד הכלכלי שאליו אתה מבקש להשתייך. וכשחרדים קונים בגדים, הם בוחרים בהם לפי המעמד הערכי שהם מייצגים.
“היהדות מלמדת שבגדים הם עניין רציני. כשאתה לובש בגד שמייצג מעמד מסוים הוא גם משפיע על ההתנהגות שלך, יש כאן יחסי גומלין. הבגד מכבד אותך, אך גם אתה צריך לכבד מה שהוא מייצג.
“אם כל מי שלובש ג’ינס של ארמני היה מתנהג כמו אלה שלובשים את החיקוי, מחירם של שני המותגים היה זהה.
“לכן הסכמתי איתך כשאמרת שבגדים הם תורה שלמה, כיוון שזה כתוב בפרשת השבוע.
“בפרשת תצוה מלמד הקב”ה את משה על הצורך בתפירת מלתחה ייחודית לכהן הגדול, שנאמר: ‘וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת’ (שמות כח, ב), וכן ‘וְהָיוּ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ’ (שם, מג).
“על השאלה לשם מה זקוק הכהן הגדול לבגדים מיוחדים, משיב הנצי”ב בביאורו לתורה: ‘בַּאֲשֶׁר נִדְרָשׁ הָעִנְיָן שֶׁיְּהֵא אַהֲרֹן מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וּבִפְרִישׁוּת, נִבְדָּל מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל’ (העמק דבר, שם).
“בפסוקים אלה, מבאר הנציב, מלמד הקב”ה למשה את שני תפקידיו של הכהן הגדול: אחד – להזכיר לו לפני מי הוא עומד ולהתנהג בהתאם; שני – להבהיר לרואיו לאיזה מעמד רוחני הוא משתייך.
“בדיוק כמו שה’ארמני’ שלך מלמד עליך, רק ברוחניות.
“אמת, אני מודה שישנם דתיים שיחלקו עלי ויסכימו איתך: כמוך הם יטענו שאין צורך לעשות עניין מיוחד מבגדים, ושאפשר לעבוד את ה’ גם בבגדים אחרים, ושיראת ה’ אינה נמדדת באורך הפאה או החצאית, ושישנם דתיים המביישים את מה שהם מייצגים למרות הבגדים שהם לובשים.
“אך גם אם הם צודקים, עליהם לשאול את עצמם שאלה אחת: מדוע הם מבקשים לעבוד את הקב”ה דווקא בבגדים אחרים? איך אמרת – כשאתה קונה בגדים אתה מבקש להראות לאן אתה שייך? בדיוק כך”.
בפרשת השבוע התורה מלמדת כלל: אמור לי מה אתה לובש ואומר לך לאן אתה מבקש להשתייך.
