פגשתי את אייל ביציאה מהבנק. אייל הוא בחור חייכני וטוב-לב שאני מכבד ומוקיר משום שהוא מקדיש את רוב שעות היום למעשי חסד ולעזרה לזולת, גם אם הם אינם חלק מהמגזר שלו.
הפעם, שלא כהרגלו, אייל נראה מרוגז מאוד.
“אתה לא חושב שיש גבול?! על איזה עוד ציבור במדינה אפשר לדבר ככה בלי לתת דין וחשבון?
“אתה יודע מה הבעיה שלנו, החרדים? אין לנו כבוד עצמי! למה לא צילמת סרטון על מה שאמר אביגדור ליברמן? איך אפשר לעבור על זה בשתיקה?”
“זה בגלל שלא שמעתי מה הוא אמר”, השבתי, “מה ליברמן יכול עוד לחדש? מה נותר לו לומר על החרדים שעדיין לא אמר?”
“תתפלא, אבל יש. אתמול הוא אמר בראיון טלוויזיוני שצריך להעלות את החרדים על מריצה ולהעביר אותם למזבלה”.
“אתה לא חושב שיש גבול?! על איזה עוד ציבור במדינה אפשר לדבר ככה בלי לתת דין וחשבון?
אם החרדים היו מדברים כך על החילונים – ארגוני השמאל היו מפרסמים שלטי חוצות שקוראים לעצור את החרדים לפני שיהיה מאוחר מדי. ואם יהודים היו מדברים כך על ערביי ישראל, התקשורת היתה דורשת להוציא אותם מחוץ לחוק. למה כשמדברים כך על הציבור החרדי – אף אחד לא קם, ואפילו החרדים עצמם שותקים?”
“צודק לגמרי”, אמרתי לו, “אבל למה אתה כל כך מתרגש? ליברמן צריך להיבחר לכנסת, ובשביל זה הוא זקוק לחרדים. בלעדיהם – מי היה מצביע לו? חוץ מזה, ליברמן בסך הכל מחקה את המשכילים במזרח אירופה בסוף המאה ה-19, שאמרו על שומרי תורה דברים ארסיים לא פחות.
“למה הם מתייחסים כך אל החרדים לדבר ה’? על כך תקרא בפרשת השבוע.
“פרשת ויקרא, המוסרת את פרטי עבודת הקורבנות, היא הפרשה הראשונה שילדים לומדים בכיתה א’ בתלמודי תורה. זאת למרות מורכבותה וריבוי הדינים שבה, שכלל אינם נוהגים בימינו.
“לא משונה בעיניך? אילו התבקשנו לחוות דעה מהו החומש שראוי ללמד ילדים קטנים הפוגשים לראשונה בתורה, האם היינו ממליצים על ויקרא או בראשית? מי מהם ימשוך יותר את דימיונם הילדותי – חומש העוסק בדיני קורבנות, או ‘יצירה ספרותית’ העוסקת בסיפור תיבת נוח, קורותיהם של יעקב ועֵשו והשתלשלות מכירת יוסף?
“ואכן, כאשר ביקשו המשכילים באירופה להתנגח במסורת ישראל, הם השתמשו בדיוק בטענה זו. כאשר משה ליליינבלום, מהקיצונים בשורות המשכילים, ביקש לתקוף את התורה שאותה למד בילדותו, כתב כך:
“בשנה ההיא החילותי ללמוד חומש. הקורא יבין בעצמו, שראשית לימודי היה בספר ‘ויקרא’, אף-על-פי שלא היה לי הכוח השכלי להבין את המילות ‘אוהל מועד’, ‘קורבן’, ‘עולה’ ו’שלמים’. אבל אין הקולר הזה תלוי בצווארו של זקני, כי מה היה לו לעשות?”
“דברים דומים כתב גם שלמה מימון, בן דורו של ליליינבלום:
“מה יבשים ומה זרים הם העניינים לילד כמוני! קדשים, טהרות, הלכות מאכלות אסורים – היפיקו עניינים כאלה רצון מילדים רכים? והפלפולים החריפים בדברים כגון מראות הנגעים ואופני טהרתם? או מניִן לשחיטה מן הצוואר, אולי צריך לשחוט מן הזנב? או האם לבש הכהן הגדול את המעיל בראשונה ואחר כך את המכנסיים, או ההפך?”
“נכון, ניתן להגחיך וללעוג לטענות אלה, אך צריך גם להתמודד איתן באופן ענייני: מדוע אכן פוגשים ילדינו לראשונה את התורה בדיני קורבנות ולא בסיפורי בראשית המושכים את הלב?
“התשובה פשוטה. המחלוקת המהותית בין המשכילים לשלומי אמוני ישראל לא עסקה רק בשאלה האם לשמור מצוות או לא, אלא בסוגייה עקרונית הרבה יותר: האם צריך להתאים את התורה לחיים, או את החיים לתורה?
תופשי התורה הנאמנים לקבלת האבות טענו שתורת ישראל מן השמים ניתנה, ועל כן יש להתאים את החיים האנושיים לתורה האלוקית ולא להפך; ואילו משכילי אירופה כפרו במקורה האלוקי של התורה וטענו שנכתבה בידי אדם, ולכן סברו שיש לערוך בה התאמות לפי צרכי החיים המשתנים.
אם התורה נכתבה בידי אדם – המשכילים צודקים, ויש להתאים את התורה לחיים, ולכן נכון להתחיל ללמד את הילדים מחומש בראשית. אך כיוון שזוהי תורת ה’, אנו מחוייבים לכל הכתוב בה וממילא אין כל הבדל בין דיני הקורבנות שבחומש ויקרא לדרך ארץ של חומש בראשית: את שניהם אנו מקיימים במצוות הבורא. אשר על כן נכון להתחיל ללמד ילדים את החומש הנפתח בשורש המחוייבות לקיים את ציוויי התורה: “וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד”.
“כעת תוכל להבין”, אמרתי לאייל, “מדוע תיעבו המשכילים, שטענו כי התורה נכתבה בידי אדם, את חכמי ישראל שייצגו באורחות חייהם את ההפך הגמור. השנאה לחרדים אינה תלויה במעשיהם או בדברים שהם אומרים: היא קיימת בגלל מה שהם מייצגים, אותה אמונה יציבה ובלתי מתפשרת באמיתות התורה שניתנה בהר סיני. המשכילים תיעבו את חכמי ישראל, משום שאם הצדק איתם – מתמוטט באחת כל הבסיס עליו בנו את המשכילים את השקפתם.
לכן הוציא ליברמן את המריצה.
מי שנבחר לכנסת בקולותיהם של הרפורמיסטים, הדורשים שהתורה תתאים את עצמה לחיים, מוכרח להשמיץ את מי שעצם קיומם ואורחות חייהם מבטאים את ההפך הגמור.
לו היו מצביעיו של ליברמן בקיאים קצת בהיסטוריה, היו יודעים שהוריהם המשיכו ללמוד תורה ולקיים מצוות גם כשנשלחו לסיביר, ושהם עדיין יהודים רק משום שהוריהם היו דומים יותר לאלו שנמצאים בתוך המריצה של ליברמן, מאשר לאלו שמחזיקים בידיותיה.
