אם בעבר היו האנטישמים האירופאים בורים, חמומי מח, ונוצרים אדוקים צמאי דם המשתייכים למחנה השמרני. כיום האנטישמים החדשים שביבשת הישנה, ארוזים בעטיפה שונה.

בשונה מאחיהם הישנים, האנטישמים החדשים אינם בורים אלא משכילים וחכמים. אדיבים ומנומסים ולא גסי רוח חסרי חינוך. חילוניים ולא דתיים. ובשונה מהאנטישמים הישנים צמאי הדם הקנאים, הם דווקא אוהבי שלום הנמנים על המחנה הליברלי.

אתם דווקא בסדר. אין לנו בעיה אתכם. הבעיה שלנו היא עם העסקנים שלכם. אם רק תיפטרו מהם, הכל על מקומו יבוא בשלום.

שונים מאוד ודומים מאוד. שונים בסגנון ודומים בשנאה.

אם האנטישמיים הישנים, לא חשו בושה בשנאתם ליהודים ולא חשו בצורך להסתירה. האנטישמים החדשים, אינם כאלה. הם הרי אוהבי אדם. אין הם רשאים לדבר על יהדות בינלאומית עם אף ארוך המלווה כספים בריבית, ועל כן מסווים את שנאתם לעם ישראל באמירות המתמקדות במדינת ישראל על שהיא מתאכזרת לפלסטינאים ופוגעת בזכויות אדם, וזו כידוע אינה אנטישמיות. הם הרי לא נגד העם היהודי, הם רק נגד המדינה שלו.

ככה השנאה נוחה יותר משום שהיא מתמזגת היטב עם ערכי החופש והשוויון, שאנחנו היהודים יודעים טוב מכולם עד כמה האירופאים מקפידים עליהם.

אלא שבזמן האחרון, היא חדרה גם אלינו. לא האנטישמיות חלילה, שכן מדובר ביהודים. השיטה.

אם בעבר כשהותקף הציבור החרדי בכלי התקשורת איש לא קם והתקומם נגד ההכללה הגורפת, כיום זה לא יכול לעבור ללא גינוי. אי אפשר מצד אחד להטיף לחופש דמוקרטיה ושוויון, ומצד שני לצעוק “לעצור את החרדים” או לכנות אותם “מוצצי דם” ו”לשלוח אותם על מריצות”.

איך בכל זאת עוצרים אותם במסגרת מגבלות ה”פוליטיקלי קורקט”? משנים את השיטה. במקום לתקוף את החרדים כציבור, תוקפים את נציגיהם הפוליטיים. ככה זה גם הרבה יותר נח, וגם לא פחות יעיל.

כשתוקפים פוליטיקאים, איש לא מזדעזע. הם אמנם נציגי הציבור אך אינם הציבור עצמו, ועל כן אי אפשר להאשים את תוקפיהם בשנאה מכלילה לציבור שלם. וכך הוחלפה השיטה. במקום לתקוף ציבור ולהסתכן בהאשמות, תוקפים את נציגיהם. כך משמרים את התנגדות לציבור בלי לשם את מחירו.

מה שבכל זאת שונה בין תקיפת פוליטיקאי מימין או משמאל לתקיפת פוליטיקאים חרדיים, הוא התוכן.

להאשים פוליטיקאים באידאולוגיה קיצונית, בשקרים, בשחיתות ובדמגוגיה, כבר היה לנו. אך האם שמעתם פעם שמאשימים פוליטיקאי על שהוא מדכא את בוחריו? על שהוא שולט ורודה בהם? על שהם שבויים בידיו או על שהוא מתעלל בהם? האם מכירים אתם ציבור נוסף שמתייחסים אליו כמו אל ילדים קטנים חסרי דעת שיש להצילם מהבריון השולט בהם גם אם הם מסרבים לכך משום שאין להם השכל להבין עד כמה הם מסכנים?

את זה אפשר לומר רק על החרדים. או יותר נכון, על הנציגים שלהם.

רוצים דוגמאות? בבקשה.

במאי 23 אמר יו”ר ישראל ביתנו: “האוכלוסייה החרדית נמצאת בשבי. הם נלקחו כבני ערובה של העסקנים החרדים הציניים שמנצלים אותם כדי לצבור לעצמם כוח, כסף וכבוד. הם מחזיקים אותם בכוח בעוני ובלי השכלה, כדי שיהיו תלויים בקצבאות, תמיכות וגמ”חים שמספקים להם העסקנים וכך ביום הבחירות דורשים מהם לשים את ‘הפתק הנכון’ במירכאות”.

הבנתם כיצד ניתן לדבר סרה בחרדים בלי להתלכלך? לא מדברים נגדם אלא נגד נציגיהם. הופכים אותם לעדר כבשים, ותוקפים את מוביליו. החרדים המסכנים היו מאוד רוצים לעבוד ולהרוויח את לחמם, אלא שהפוליטיקאים שלהם לא מרשים להם.

דוגמא נוספת לשיטה החדשה מופיעה במאמר שכתב עיתונאי אחרי שחברתו למקצוע כינתה את החרדים מוצצי דם: “העסקנים החרדים הם אלה שמונעים לימודי ליבה במגזר החרדי, מה שמנציח את המצב הקיים ויביא לכך שגם בשנים הקרובות מאות אלפי אברכים ומשפחותיהם יהיו תלויים בעסקנים לפרנסתם… עוני במגזר החרדי הוא מרשם בטוח להישרדותם.

אתם דווקא בסדר. אין לנו בעיה אתכם. הבעיה שלנו היא עם העסקנים שלכם. אם רק תיפטרו מהם, הכל על מקומו יבוא בשלום.

ורק כדי שתבינו שמדובר בשיטה ולא בהמצאה שלי, הנה עוד דוגמא.

ביוני 2013 אחרי שהצליח להשאיר את המפלגות החרדיות מחוץ לקואליציה, עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, אמר השר המיועד: “הציבור החרדי צריך לדעת שדלתנו פתוחה בפניו… נסו אותנו. דלגו מעל העסקנים, פנו ישירות אל מי שיושב סביב השולחן. יותר משנשמח להיות בשבילכם כתובת”.

הבנתם? שוב העסקים. אם רק תעקפו אותם תגלו את החמאה שאנחנו מבקשים למרוח לכם על הלחם.

ועוד אחת.

בספטמבר 2022 אחרי ההבטחות שהבטיח נתניהו לחרדים, אמר מי שהתיישב לשנה על כס ראש הממשלה: “העברת תקציבי עתק לבתי ספר שמסרבים ללמד אנגלית ומתמטיקה תיצור דור שלם של צעירים נטולי כישורי עבודה ופרנסה. וזהו מהלך שמסכן את עתיד מדינת ישראל. וזה פשוט לא הוגן לצעירים החרדים שעסקנים גזרו עליהם בורות, ושייצאו לעולם לא מוכנים, נטולי יכולת לפרנס את עצמם ואת משפחתם”.

הבנתם מי האשמים בכך שהחרדים לא לומדים מתמטיקה. לא גדולי ישראל וגם לא החרדים עצמם. הם דווקא מאוד רוצים אלא שהעסקנים חזקים מהם.

נראה לכם שהם מאמינים לעצמם? הם הרי יודעים לא פחות טוב מאתנו, את מה שכל ילד חרדי יודע.

כמדומני שאין עוד ציבור בישראל המבקר ללא משוא פנים את נציגיו הפוליטיים כמו בציבור החרדי. כמו כן, ציבור זה דעתן לא פחות מהציבור הכללי, ועל כן קשה לקבל את הטענה שנציגיו יכולים לרמות אותו או להוליך אותו שולל. ואם החרדים בכל זאת לא משרתים בצבא או לא יוצאים לעבוד או לא לומדים ליב”ה, ברור שאין הם נמנעים מכך בשל דעת נציגיהם הפוליטיים אלא משום שכך הורו גדולי ישראל, להם הם בוחרים להקשיב בשל התורה שלמדו.

כל ילד יודע שאף אחד לא מכריח את החרדים להיות כאלה, ושאין הם משועבדים לאיש. הם בחרו בחרדיות משום שהם בחרו לסור למשמעתם של חכמי ישראל, לא למשמעתם של פוליטיקאים, חכמים וישרים ככל שיהיו. הם מקשיבים לגדולי ישראל בשל מערכת ערכים שונה לגמרי מזו של אלו המשמיצים אותם, ואת זה יודעים המשמיצים היטב.

מדוע אפוא הם מכוונים את חיציהם לעבר הנציגים הפוליטיים של החרדים ולא נגד גדולי ישראל? משום שאינם טיפשים. משום שברור להם שכדי לנצח את הציבור החרדי יש לתקוע טריז בינו לבין רבותיו, וכיון שהדבר אינו אפשרי, הם מבקשים לקומם אותו על נציגיהם של חכמי ישראל. שכן אם יצלח הדבר בידם, ייפגעו לא רק הנציגים אלא גם סמכות שולחיהם.

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שמדובר במסווה. הם יורים את החיצים כנגד הפוליטיקאים אך מכוונים לגדולי ישראל.

הם מתכוונים לרמוז לנו שאנו שבויים בידי גדולי ישראל. שגדולי ישראל להם אנו נשמעים גוזרים עליהם עוני ובורות, ושכדאי לנו לחפש גדולי ישראל אחרים שבמקום לשלוט בנו, ידאגו לנו. לזה הם מתכוונים. אלא שהם לא אומרים זאת במפורש משום שהם יודעים שבעוד פגיעה בנציגים החרדים יכולה לעבור בשתיקה, פגיעה בכבוד התורה תגרום את ההפך הגמור. לא זו בלבד שלא תרחיק את החרדים מרבותיהם אלא אף תעצים את סמכותם. לכן הם לא אומרים זאת בפירוש. אך כל מי שלמד גמרא ויודע לנתח טקסטים מבין בדיוק למה כוונתם.

מה שמשמיצים אלו אינם יודעים, שלא מדובר בשיטה חדשה, ושהיא נוסתה כבר בעבר ונכשלה, אלא שכדי לגלות זאת יש לעיין בפרשת השבוע.

בפרשת קורח מתארת התורה את המחלוקת שעורר קורח על משה רבנו, שנאמר: “ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה’ ומדוע תתנשאו על קהל ה'”.

מפסוקים אלו עולה שקורח האשים את משה רבנו ע”ה בנטילת גדולה לעצמו שלא כדין, שכן כל העדה כולם קדושים, ולפיכך אין להם צורך במתווכחים, ועל שהוא בודה מלבו מצוות שה’ לא ציווה ח”ו.

וכך מובא במדרש: “א”ל: כל העדה כולם קדושים וכולם שמעו בסיני אנכי ה’ אלקיך, ומדוע תתנשאו על קהל ה’, אלמלא אתם שמעתם לבדכם והם לא שמעו הייתם אומרים, עכשיו כולם שמעו, ומדוע תתנשאו”.

אלא שבמדרש אחר המובא בילקוט שמעוני כותבים חז”ל דברים הפוכים לכאורה.

בעוד במדרש רבה נכתב שקרח כפר במנהיגותו של משה בלבד, בילקוט שמעוני מובא שכפר גם בה’ ובתורתו, שנאמר: “אמר קרח לא משה נביא ולא אהרן כהן גדול ולא תורה ניתנה מן השמים”.

וכאן עולות כמה שאלות.

מהיכן למדו חז”ל שקורח כפר בתורה ובהקב”ה, הרי בפסוקי התורה מופיעות רק טענותיו על משה. ואם אכן כפר קורח בהקב”ה מדוע טען שכל העדה כולם קדושים. שאם אינו מאמין בהקב”ה ובתורה מה צורך ומעלה יש בקדושה? ומדוע אמר “ומדוע תתנשאו על קהל ה'” והרי אינו מאמין בו?

וכך ביאורם של דברים.

אין מדובר במדרשים חלוקים. במדרשים אלו חז”ל מבקשים ללמד שקורח אכן מאס בהשם ובתורתו אלא שמיקד את חיציו במשה.

אם אכן לא כפר קורח בה’ ובתורתו, כיצד זה חולק הוא על מעמדו של משה, והרי בהר סיני חזו כל בני האומה כיצד ממנה הקב”ה את משה לשליחו, וכיצד הוא שואל “ומדוע תתנשאו”? וכי משה רומם עצמו?

כיצד מאשים קורח את משה בבדיית מצוות מלבו בעוד הקב”ה מעיד עליו “בכל ביתי נאמן הוא”?

אם בכל זאת הוא קורא עליו תיגר, לא אליו הוא מכוון את חיציו אלא להקב”ה.

זו גם הסיבה שבתשובת משה רבנו לקורח, מגלה משה על מי באמת חולק קורח, שנאמר: “לכן אתה וכל עדתך הנעדים על ה'”. לא עלי הנכם נועדים, משיב להם משה, אלא על הקב”ה, ועל כן “אני משליך על ה’ יהבי, שיתבע הוא עלבוני, ולא אתקומם אני עליכם כלל”. (ספורנו)

קורח פיקח היה, קובעים חז”ל, וככזה ידע היטב שאינו יכול להסיר לב ישראל מן הקב”ה ומתורתו בה כפר. הם פגשו בהקב”ה בהר סיני וקבלו ממנו את תורתנו. כיצד אפוא יסיר ליבם מאחריו? בערעור על מעמדו של שליחו. שכן אם יצליח במזימתו ויתערער מעמד השליח תתרוקן גם התורה מתוכנה.

לכן למרות שכיון את חיציו לעבר משה, קבעו חז”ל שקורח כפר אף בהקב”ה ובתורתו.

הבנתם חברים? כאן הומצאה השיטה לפיה אם אינך יכול לתקוף ישירות תקוף בעקיפין. אם אינך יכול להשמיץ את גדולי ישראל, השמץ את שליחיהם.

בדיוק כמו שקורח ידע שאם ישמיץ את התורה או את הקב”ה, יקומם עליו בכך את כל עם ישראל, ובחר לתקוף את משה, כך גם בימינו.

אומות העולם תוקפים את מדינת ישראל במקום את העם, ואבירי הדמוקרטיה תוקפים את נציגי החרדים במקום את החרדים או את גדולי ישראל.

אומות העולם שרוצים לתקוף את העם תוקפים את מדינתם משום שאם לא תהיה מדינה, לא יהיו יהודים, ואם לא יהיו יהודים, העולם יהיה טוב יותר, ואילו אבירי הדמוקרטיה תוקפים את נציגי גדולי ישראל מאותה סיבה.

אם לא יהיו גדולי ישראל, לא יהיו חרדים, ואם לא יהיו חרדים, הרוב ישוב לצד הדמוקרטי והליברלי, וכשזה יקרה, הרוב הדמוקרטי והליברלי ישוב לשלטון, וכשישוב יבוא גם השלום, וכשיהיה שלום, איכות החיים תתעצם, ואז נוכל לשאול שאלות על החיים עצמם אך לא יהיה מי שישיב.

לכן, בפעם הבאה שתשמעו פוליטיקאים או עיתונאים שטוענים שהחרדים שבויים בידי נציגיהם הפוליטים, אל תאמינו להם וגם אל תדאגו.

החרדים לומדים תנ”ך ולכן הם יודעים שכמו שכשתוקפים את משה מתכוונים להקב”ה, כך כשתוקפים את הנציגים שלהם מתכוונים לגדולי ישראל. ואפילו למשמיצים ברור שכמשמיצים את גדולי ישראל מתעצמת סמכותם כעוצמת ההשמצה, וכשסמכותם מתעצמת, דבק בהם הציבור עוד יותר. מקל וחומר.

אם לאחר פטירתם מלווים את חכמי ישראל מאות אלפי תלמידיהם רק בשל תורה שלמדו מהם בחיים, כשהם יושבים לפניהם ועסוקים בתורה על אחת כמה וכמה.

ועוד מילה לסיום.

לפני הבחירות זרק מישהו שטרות כסף לתוך קבוצת בחורי ישיבה כדי לצלם אותם מתנפלים עליהם, ואילו לאחרונה הניח מישהו כיכרות לחם שנאפו במאפיה שחלק ממנהליה פגעו בכבודו של גדול הדור ליד כוללים אברכים, מתוך אמונה שה”בחינם” יגבר על כבוד התורה.

בשני המקרים אף איש לא לקח. לא את הכסף ולא את החלות. וזאת למרות שאף נציג פוליטי לא הכריח אותם להימנע מכך.

ככה זה כשיש לך ערכים.

שבת שלום.