קחו עט ונייר ורשמו לפניכם: מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע חומת מגן, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות.

כעת, הוציאו נא את הראש מהחלון: יש בחוץ מדינה? תוססת? משגשגת…?

בימים הראשונים למלחמת יום כיפור שררה אווירת נכאים במטה הכללי, וכאשר נודע על נפילת ‘קו בר-לב’ הורה שר הביטחון דאז משה דיין…

עבורנו, בני הדור הנוכחי, הניגוד העצום בין רשימת המלחמות למציאות הנגלית לעיניים נראה טבעי משום שהתרגלנו לכך, אך האם צריך להתאמץ כדי להבין שמדובר בנס? מכירים עוד מדינה שבתקופה כה קצרה עברה מלחמות רבות כל כך, ובכל זאת ממשיכה לשגשג באורח פלא? 

אם עדיין לא השתכנעתם בעוצמת הנס, הסיפור הבא נועד בדיוק עבורכם.

בימים הראשונים למלחמת יום כיפור שררה אווירת נכאים במטה הכללי, וכאשר נודע על נפילת ‘קו בר-לב’ הורה שר הביטחון דאז משה דיין לגייס לצבא גם צעירים שטרם הגיעו לגיל גיוס, והחלו להישמע דיבורים גם על ‘ברירת שמשון’ – מימוש האופציה הגרעינית של ישראל.

כאשר חלה הידרדרות נוספת במצב, ביקש דיין לשאת נאום לאומה כדי להסביר את חומרתו, אך ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר מנעה זאת ממנו.

האמריקנים ממש לא הזדרזו לסייע, ומזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר נעלם באופן מוזר, כך שגם הסיוע הצבאי שהיה כה חיוני לצה”ל, התעכב.

על רקע זה כינס דיין עיתונאים חברי ‘ועדת העורכים’ בתום היום השני למלחמה, העמיד אותם בפני חומרת המצב, ועל פי עדותו של מפקד חיל האוויר התריע כי “אנחנו עומדים כנראה בפני חורבן הבית השלישי”.

על דבר אחד יסכימו כולם: אף שמחיר הניצחון היה נורא, ‘הבית השלישי’ בכל זאת לא נחרב.

מכאן ואילך חלוקות הדעות: ישנם שיאמרו כי ישראל עמדה באתגר תודות ללוחמי צה”ל שהקריבו את חייהם בשדות הקרב, ויש שיתלו זאת בהשגחה שמימית.

מי צודק? לפניכם סיפור על אירוע שהתרחש אז. קראו ושפטו בעצמכם.

באותם ימים שימש כראש סגל הבית הלבן הגנרל אלכסנדר הייג, אוהב היהודים. כאשר הבין הייג שהממשל מתמהמה בכוונה תחילה על מנת לגרום למדינת ישראל לדמם, הוא עקף את הנשיא ניקסון, את מזכיר המדינה קיסינג’ר ואפילו את שר ההגנה שלזינגר (שניהם יהודים), ואף העלים מהם את איומי מדינות ערב בהטלת חרם נפט על ארצות-הברית אם תסייע למדינת ישראל.

במקביל יצר הייג קשר עם ראשי המודיעין בישראל, ולמחרת עלו על מטוס של ה-CIA כארבעים קצינים ישראלים דוברי אנגלית, לבושים בבגדים אזרחיים, ונחתו בבסיס צבאי בווירג’יניה, שם עברו הכשרה בשימוש בטילים נגד טנקים, שנחשבו אז לנשק סודי ביותר שהיה בשימושו הבלעדי של צבא ארה”ב.

הייג רוקן את הימ”חים האמריקנים מהטילים הסודיים, שלח אותם לישראל ברכבת אווירית, ויומיים לאחר נחיתתם בשדה התעופה לוד כבר עשה בהם צה”ל שימוש בקרב השריון השני בגודלו בהיסטוריה, שסימן את המהפך בחזית הדרום.

נס או טבע? השגחה או מזל?

התשובה לכך מופיעה בפרשת השבוע.

בפרשת חקת מתארת התורה את הנחשים שהרגו בבני ישראל עקב תלונותיהם, שנאמר:

“וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה’ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל”. (במדבר כא, ה).

בתגובה, התפלל משה לה’ בבקשה שיסיר מעליהם את הנחשים, וה’ ציווהו:

“עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי”. (שם, ח)

באותם ימים שימש כראש סגל הבית הלבן הגנרל אלכסנדר הייג, אוהב היהודים. כאשר הבין הייג שהממשל מתמהמה בכוונה תחילה על מנת לגרום למדינת ישראל לדמם

על ציווי זה שואלים חז”ל: “וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה?” – ומשיבים: “אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים”. (ראש השנה פרק ג משנה ח)

לא הנחש מחיה, קובעים חז”ל, ולא הוא ממית. העלאת נחש הנחושת על נס נועדה לגרום לבני ישראל להרים מבט לשמים ולהכניע לבם לפני ה’ יתברך, ואז יתרפאו.

וכאן מתעוררת שאלה: אם תכלית הנחש לגרום לבני ישראל להביט לשמים, הוא לכאורה מיותר: אפשר היה לצוות לבני ישראל להישיר מבטם ישירות לשמים, לשם מה יש צורך במתווכים? ואם בכל זאת תמצא לומר שיש צורך בנחש, האין בכך כדי ללמד שגם לו יש חלק בכך? 

מלבד זאת, אם החשש הוא שישראל עלולים לטעות ולהאמין כי הנחש עצמו מחיה וממית ולא הבורא, מדוע לרפא את בני ישראל בדרך זאת? וכי אין הקב”ה יכול לרפאם בדרך נסית שאין בה ספק?! לשם מה יש צורך להשתמש בצלם נחושת של נחש, שעלולים לטעות בו כי הוא מקור הרפואה?

על כך מציב הנצי”ב מוולוז’ין בפירושו לתורה:

“רָאוּי לָדַעַת דִּבְשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה הָיָה סוֹף הֲלִיכוֹת הַנִּסִיי בְּהַנְהָגָה נִפְלָאָה [נסתיימה ההנהגה הנסית] הַהוֹלֵךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאֶרֶת ה’. וְעַתָּה הָיוּ עוֹמְדִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְנַהֵג בַּהֲלִיכוֹת הַטֶּבַע תַּחַת הַשְׁגָּחַת ה’. עַל-כֵּן הִתְנַהֵג הקב”ה עִמָּם בְּשָׁנָה זוֹ בְּדֶרֶךְ הַמְמֻצָּע. וּכְמוֹ אוֹמֶנֶת יֶלֶד הַיּוֹנֵק הָעוֹמֵד לְהִגָּמֵל מֵחָלָב – כְּבָר אֵיזֶה מֶשֶׁךְ לִפְנֵי הִגָּמְלוֹ מַרְגֶּלֶת אֶת הַיֶּלֶד מְעַט-מְעַט בַּאֲכִילַת לֶחֶם. וּמִכָּל מָקוֹם לְעֵת הַצֹּרֶךְ מְנִיקָתוֹ עַד שֶׁהוּא נִגְמָל לְגַמְרֵי. כִּי קָשֶׁה לְהַחֲלִיף סֵדֶר הַחַיִּים בְּפַעַם אַחַת. כָּךְ הֵחֵל הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ לְהַפְרִישָׁם מִן הַנֵּס וּלְהַעֲמִידָם עַל הֲלִיכוֹת עוֹלָם הַטֶּבַע וּלְלַמְּדָם אֵיךְ יַעֲשׂוּ בְּעֵת יִהְיֶה הַשְׁגָּחָה”.

לדברי הנצי”ב, במהלך נדודיהם במדבר עשה הקב”ה נסים גלויים לבני ישראל שלא כדרך הטבע, שכן גם המדבר אינו מקומם הטבעי; ואולם ערב כניסתם לארץ, הכשיר אותם בהדרגה לחיים טבעיים נטולי נסים גלויים, כדי להכינם לאופי ההשגחה שבה יושגחו בשבתם בארץ ישראל.

במדבר הנהיג אותם הקב”ה בהשגחה גלויה, אך בארץ ישראל הוא עתיד להשגיח עליהם באופן נסתר. במדבר – השגחה שמעל הטבע, ובארץ ישראל – השגחה בדרך הטבע.

מהפך זה בדרכי ההנהגה, אף שנועד להתאים אותם למצבם החדש, יש בו סיכון רוחני. במדבר לא יכלו בני ישראל להתעלם מהנסים הגלויים שחוו, ונאלצו להודות בקיומה של השגחה עליהם. אך בתקופה שהם מונהגים בהשגחה נסתרת וטבעית קל לייחס אירוע כמו זה של אלכסנדר הייג ליד המקרה, למזל או לתזמון מושלם, ולהאמין שהכל טבעי ושהכל תלוי רק בנו.

מסיבה זו, במהלך השנה האחרונה לנדודיהם במדבר גמל אותם הקב”ה בהדרגה מהנהגה נסית ומהשגחה גלויה; זאת כדי להרגילם לראות את ההשגחה גם כשהיא מסתתרת בתוך הטבע. כדי להכין אותם לניהול מדינה – מבלי שזו תפגע בטוהר אמונתם.

לכן ציווה הקב”ה למשה לעשות נחש נחושת ולהניפו על נס, כדי שכל המרים עיניו מעלה יראה אמנם את הנחש, אך גם את השמים; את הטבע ואת מקורו בראייה אחת. כל זאת כדי שעם ישראל יידע את האיזון הנכון ביניהם, ויחבר בין הטבע הארצי לנסים השמימיים. כדי שידע עם ישראל כי בארצו הוא זקוק לשניהם – גם לנחש הטבעי, אך גם לשמים המשגיחים על הטבע.

שיעור זה מלמד כי רשימת המלחמות שהועלתה על הכתב, ומנגד המדינה התוססת שרואים מהחלון, הם נקודת החיבור בין הארץ לשמים. כדי שנשכיל להבין שהניצחון הטבעי במלחמה הוא הנחש, והמדינה היא הנס, וכדי שנדע שטעות ביד הטוענים שמדינת ישראל משגשגת באופן טבעי, ובאותה מידה טועים גם הטוענים שכולה נס.

הנחש מלמד לדורות שמדינת היהודים היא שילוב של טבע ונס, ושהקב”ה מנהל אותה ואותנו בדרך זו. איך אמר בן-גוריון? “בארץ ישראל, מי שלא מאמין בניסים הוא לא מציאותי”.