במהלך הרצאה שמסרתי בשבוע האחרון, תוך כדי הדברים, אחד המשתתפים הרים את היד וביקש לשאול שאלה.
זה אולי לא קשור לנושא, אמר, אבל אני מוכרח לשאול.
זה נכון שאתם אוכלים סנדוויצ’ים, שותים קפה, ומדברים פוליטיקה בכוללים שלכם?
אתה יודע? אמר לי האיש, אני לא שואל כדי לקבל תשובה. אני בצד של האברכים למרות שאני לא דתי
כשלא הבנתי את השאלה, האיש צחק והסביר שאחד משרי הממשלה שבשנים האחרונות כבר לא משתלם לו להיות חבר של הדתיים, אמר בראיון את הדברים הבאים:
“כשאני מסתכל לאן הולך הכסף הקואליציוני – רוב הכסף הולך לאיזה כוללים שאנשים יושבים שם עד גיל פנסיה, אוכלים סנדוויץ, מדברים על פוליטיקה, אוכלים, לומדים איזה דף ואז הולכים הביתה”.
אתה יודע? אמר לי האיש, אני לא שואל כדי לקבל תשובה. אני בצד של האברכים למרות שאני לא דתי, כי יש לי כבוד לתורה וגם לאלו שלומדים אותה. שאלתי, כי אני באמת לא מבין מאיפה השנאה הזאת? הזלזול הזה? התיעוב? אנחנו לא עם אחד? אז נכון. הם לומדים תורה. אז מה? גם אני לא לומד תורה ולמרות זאת אין בי כזאת שנאה ליהודים שרק בזכות התורה שהם לומדים, אנחנו עוד זוכרים שיש דבר כזה יהדות.
ואתה יודע מה? אני גם לא מתפלא על פוליטיקאים שמדברים כך. פוליטיקאים תמיד עשו מה שטוב להם, בטענה שמה שטוב להם טוב למדינה. זה לא חדש. הם פוליטיקאים. הבעיה שלי היא עם החברים שלי. עם אלו שלא מתפרנסים מזה? איך הם קונים את השנאה הזאת. פוליטיקאים אולי לא תמיד ישרים, אבל הם לא טיפשים. אם הם מלבים שנאה זה בגלל שהם יודעים שיש לה קונים. ועם זה יש לי בעיה.
מה גורם לאנשים שמעולם לא ראו אברך בגודל טבעי, ובטח שלא ישבו איתו לשיחה, שהם קונים את השנאה הזאת? איך חברים שלי שיש להם סובלנות לכל מי שהוא לא הם, מסוגלים להתבטא על לומדי התורה, כאילו הם פוליטיקאים? הם הרי לא מתפרנסים מזה. אז מאיפה השנאה הזאת? למה רק אל לומדי התורה הם מחריגים. למה כלפיהם אין הכלה או סובלנות?
למה כשחברי כנסת חרדים מבקשים תקציבים, החברים שלי קוראים לעשות סוף לסחטנות החרדית, וכשחברי כנסת ערבים מגיעים עם רשימת מכולת רק כדי לתמוך בממשלה שהם הקימו, כל החברים שלי שותקים, ואלו שלא, קוראים לזה אפליה מתקנת?
זה פשוט מאוד, עניתי. קודם כל, אתה צריך לדעת שזה לא חדש. ההיסטוריה מלאה באנשים שהטילו רפש ושנאה בתופשי התורה, מתוך ידיעה שאיש לא ידרוש מהם הסברים על כך. זה גם לא חדש שהחרדים מאז ומתמיד, שימשו השעיר לעזאזל של החילוניות הישראלית.
רוצה דוגמא? בבקשה.
את הציטוט הבא שאמר אחד האנשים היותר מוכרים בעיתונות הישראלית: “פעם”, כך אמר, “השמאל הקים את המדינה וחובשי הכיפות היו אנשים נורמליים ונתנו לשמאל סיוע. היום חובשי הכיפות הם נשאי המחלה הקשה ביותר שעלולה להרוס את היהדות, ולתת לה דמות של מפלצת”.
ואם אתה חושב שאני מגזים כי אני חרדי, אז הנה לך דברים שאמרה מי שהיתה היו”ר הלא חרדית של מפלגת העבודה: “החרדים”, כך אמרה, “נתפסים כגוף שחור חסר פנים המשריץ ילדים ומבקש להשתלט על המדינה. עלוקות, רודפי בצע, משונים ונלעגים בבגדיהם ובמנהגיהם, גלותיים.”
ארסנל הביטויים כלפי החרדים, הנקוט בערבי שבת חילוניים, נשמע לפעמים כאילו הועתק ישירות מהדר-שטרימר, שלא לדבר על האופן שבו מציירים אותם לפעמים בקריקטורות. הבטן מתהפכת… “לא כמה נהרגו צריך לחשב, אלא כמה עוד נשארו מהם”, אמר לי אחרי הפיגוע בירושלים איש אחד, מוסרי וחכם בדרך כלל…
אז נכון שאפשר לפתור את הסוגיה באמירה שהחילונים אשמים כי הם אכולים בשנאה עצמית, או שהחרדים אשמים כי הם לא משרתים בצבא, אבל כמו שאת האנטישמיות אי אשר להסביר בכלים רציונליים כך גם את השנאה לדתיים.
אלו שהסבירו שהאנטישמיים שונאים יהודים בגלל שהם עשירים, נותרו חסרי מילים, כשהאנטישמים שנאו יהודים עניים, ואלו שטענו שהשנאה ליהודים נובעת מהצלחת היהודים, לא ידעו מה לומר כשהאנטישמיים שנאו יהודים כשנכשלו.
וכך גם ביחס לשנאה לדתיים. הניסיון לתלות את השנאה לחרדים או לדתיים במניעים רציונליים, היא אולי מפתה אבל כמו האנטישמיות גם את השנאה הזאת לא ניתן להסביר בדרך רציונלית.
בהתחלה אמרו ששונאים את החרדים כי הם לא משרתים בצבא, אלא שהדתיים הלאומיים הוכיחו, שזה לא נכון. למה? כי הם הרי משרתים בצבא ביחידות הכי מובחרות, ולמרות זאת, במקום לומר להם תודה ולהלל אותם, מכנים אותם נשאי מחלה קשה שמסכנת את מדינת ישראל ואת היהדות, וכולם שותקים.
חוץ מזה, כבר בתקופת ההשכלה, שזה הרבה לפני שהוקם צבא הגנה לישראל, שימשו לומדי התורה מושא ללעג המשכילים הנאורים, וזה למרות ששניהם לא התגייסו לצבא, ושניהם עבדו לפרנסתם, ולמרות שאז, החרדים עוד לא קיבלו כספים ייחודיים, ועוד לא הייתה מדינה יהודית שאין בה תחבורה ציבורית בשבת.
לכן אמרתי שאת הסיבה לשנאה הזאת צריך לחפש במקום אחר ולא מתחת לפנס של השכל. איפה? בפרשת השבוע.
בפרשת שלח כשהמרגלים שבים אל משה במדבר מהארץ המובטחת, ומספרים לבני ישראל כמה היא רעה ח”ו, בני ישראל בוכים ומתארגנים לחזור למצרים.
אלא שאז יהושע וכלב מנסים להרגיע את בני ישראל שנאמר: “ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד: אם חפץ בנו ה’ והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש: אך בה’ אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וה’ אתנו אל תיראם:”
אלא שלמרות שיהושע וכלב מדברים דברי טעם, בני ישראל לא משתכנעים, וקוראים להוציא אותם אל מחוץ לחוק, שנאמר: “ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים”.
שאלתם את עצמכם מאיפה השנאה הזאת? מילא המרגלים, אני עוד מבין, אבל כל העם? נראה לכם שהמרגלים היו מעיזים לדבר כך על הארץ המובטחת, אם לא היו יודעים שיש לזה קונים מה גרם לכל העם לרצות לרגום באבנים את יהושע וכלב? מה הם כבר אמרו? הם הרי העניקו להם תקווה. רק בגלל שהם לימדו זכות על ארץ ישראל, כל העם מבקש לרגום אותם באבנים? נראה לכם הגיוני?
על כך עונה רבי יעקב יוסף מפולנאה גדול תלמידי הבעל שם טוב בספרו תולדות יעקב יוסף וכך הוא כותב: “זה הגלות האחרון שהוא בעבור שנאת חנם הנ”ל, נמשך יותר ארוך מכל הגליות, עד שיושלח אליהו הנביא לעשות שלום בעולם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו לפני בא יום ה’ הגדול והנורא: והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם… ובזה יובן. והשיב לב אבות על הבנים תחילה, שהת”ח שנק’ אבות, יעזבו השנאה שבלבם תחלה על בנים, שהם המון עם. ועל ידי זו השיב לב המון עם אל אבותם, שהם תלמידי חכמים, שיהי’ אחדות אחד בעולם, כי כמים אל הפנים”.
בדברים אלו מבאר רבי יעקב יוסף ע”ה, שהשנאה של המון העם, לתופשי התורה אינה תלויה בסיבות חומריות, פוליטיות או רגשיות. את זה עושים פוליטיקאים. אבל אם יש דור שבו המון העם מתנגד לתופשי התורה יש לחפש את הסיבה לכך בקשר שבין נשמות בני ישראל.
בשונה משנאה שמלבים פוליטיקאים לצרכי פרנסה, אם רווחת שנאה בין המון העם לתופשי התורה, זה מפני שתופשי התורה אינם אוהבים את המון העם, קובע בעל ה”תולדות”.
למה? כי בדרך הטבע עם ישראל אמור לכבד את יהושע וכלב, והמון העם את תופשי התורה. ואם בכל זאת הם מבקשים לרגום אותם באבנים, זה לא בגלל פוליטיקאים. זה בגלל שאין לב אבות על בנים. בגלל שאין בליבם של תופשי התורה אהבה להמון העם, והיא זו שגורמת שאין לב בנים על אבותם, שהיא השנאה שיש בליבם של המון העם אל תופשי התורה, ושאותה מנצלים הפוליטיקאים לפרנסתם.
לכן צריך שיבוא אליהו לפני הגאולה, קובע רבי יעקב ע”ה.
למה? כי כדי לבטל את השנאה שהביאה לגלות הארוכה ולהביא את הגאולה יש צורך שתופשי התורה ילמדו מאליהו להשיב לב אבות על בנים, וללמד זכות על המון העם, וכשזה יקרה, ישוב לב בנים על אבותם, והמון העם יאהבו את תופשי התורה, וכשזה יקרה, לשנאה שמפזרים הפוליטיקאים כבר לא יהיו לקוחות, וכשזה יקרה, תגידו אתם, לא יבוא המשיח?
