בשבוע שעבר השתתפתי בסמינר ערכים בנהריה. כשצעדתי ברחוב הראשי מהחנייה למלון, עצר אותי יהודי לא צעיר שהחזיק בידיו ספרונים לחלוקה והציע לי אחד מהם תמורת סכום סמלי.
כשלקחתי הוא חייך. אני מכיר אותך, הוא אמר. אתה אהרן לוי, נכון? אני מאזין קבוע לשיעורים שלך. אפשר לשאול אותך שאלה? בטח, עניתי לו. גם זיכית אותי במצווה וגם שימחת אותי שאתה נהנה מהשיעורים, אז תגיד אתה. אחרי כזה שוחד שלא יהיה לי זמן בשבילך? מה תרצה לשאול.
ומה אתה עשית? מה הרב שלך אמר לך כשהלכת לשאול אותו?
ואז האיש התקרב אלי ולחש במבט רציני. תגיד, מה דעתך על החיסונים? זה בסדר? אתה התחסנת?
למה כל כך חשוב לך לדעת?
מה זאת אומרת? ענה האיש. כי אני מעריך את דעתך. לכן חשוב לי לדעת.
את האמת, אמרתי לו, גם אני התלבטתי בשאלה הזאת, אלא שלימדו אותי, שכשיש ספק צריך ללכת לרב ולשאול, וזה מה שעשיתי. אם גם לך יש לך ספק, לך אל הרב שלך ושאל אותו, ותעשה מה שיגיד לך. זה מה שאני הייתי עושה.
ומה אתה עשית? מה הרב שלך אמר לך כשהלכת לשאול אותו?
זה לא משנה, עניתי לו. הוא הרב שלי ולא שלך. אם הוא היה גם הרב שלך הייתי אומר לך. למה אתה לא שואל את הרב שלך?
כי אין לי, אמר לי האיש שמחלק ספרונים על אמונת חכמים. אני לא הולך לרבנים. אני כבר לא סומך עליהם. הרבנים של פעם לא עשו חשבון לאף אחד. הם היו מסתכלים מה התורה אומרת ואומרים. אבל הרבנים של היום זה סיפור אחר. להם יש חשבונות. הרבנים של היום מתעסקים גם בפוליטיקה, ולכן הם מערבים שיקולים זרים בהחלטות שלהם. לכן אני כבר לא סומך עליהם. אנחנו דור יתום אהרן.
זכותך לחשוב כך, אמרתי לו. אבל אם זה נכון למה אותי אתה שואל אם להתחסן או לא? אני הרי לא מהרבנים ולא של פעם, אז מה זה משנה מה דעתי? וחוץ מזה,אם אנחנו כבר מדברים. יש גם לי שאלה. מי לדעתך חשוד יותר על החלטות שנגועות במניעים זרים, מי שיש לו יראת שמים או מי שאין לו?
בוודאי שמי שאין לו. מי שאין לו יראת שמים אין לו לא דין ולא דיין אז איך אפשר לסמוך עליו?
יפה, אמרתי לו. אפשר עוד שאלה? למי לדעתך יש יותר יראת שמים, לך ולי שמתעסקים בפוליטיקה או לגדולי ישראל שמתעסקים בפוליטיקה?
ברור שלהם. הסכים האיש.
אז עכשיו אני לגמרי לא מבין. אם אתה מסכים שלגדולי ישראל יש יותר יראת שמים מזו שיש לנו, ואם הסכמת שמי שיש לו יראת שמים מחליט נכון יותר ממי שלא, אז למה אתה סומך על עצמך שיש לך פחות יראת שמים ולא עליהם שיש להם יותר? הרי בעצמך אמרת שמי שיש לו יראת שמים מחליט נכון יותר.
אתה יודע למה? כי אין לנו יראת שמים כמו שיש להם, ולכן במקום ללכת לשאול אותם אם להפסיק לשאול אותם ולסמוך על עצמך, החלטת לבד לסמוך על עצמך ולא ללכת להתייעץ איתםאז מה זה משנה לך מה הרב שלי אמר לי?
אני צריך לחשוב על זה, ענה לי האיש עם הספרונים. אבל בכל זאת, בשורה התחתונה, מה באמת דעתך על החיסונים? מה, אין לך דעה?
דווקא יש לי, אמרתי לו, רוצה לשמעו? בהחלט אמר האיש.
אז ככה אמרתי לו. יש מחלוקת בין המומחים אם החיסונים גורמים נזק לטווח הארוך או לא, ובזה אני לא באמת מבין כדי לחוות דעה. לעומת זאת, דבר אחד ברור לי לגמרי. למערכת החיסון הרוחנית הם כבר גרמו נזק אדיר, גם לטווח הקצר ובטח שלטווח הארוך.
אז אתה בצד שלי, אמר לי האיש. תמיד ידעתי שאתה בסדר. אני עשיתי דוקטורט על החיסונים. על איזו תופעת לוואי אתה מדבר?
על הפגיעה באמונת חכמים שנמצאת בספרים שאתה מחלק. עניתי לו.
העובדה שכל אחד מאתנו מרשה לעצמו לחלק ציונים לאנשים שברור לנו שיראת השמים שלהם גדולה משלנו, היא פגיעה אנושה במערכת החיסון הרוחנית שהגנה על עם ישראל, ואת הנזק שהיא גרמה אני רואה כעת מול העיניים, ושנינו עוד נראה בעתיד.
בלי אמונת חכמים, התורה תעבור לדור הבא? אם אתה לא סומך על גדולי ישראל ממי תלמד תורה? ואם לא תלמד את מה בדיוק תעביר לילדים שלך? מה הם ילמדו ממך? שאי אפשר לסמוך על גדולי ישראל?
התקווה שבכל זאת נצליח להתגבר על הנזק הזה, היא שיש לזה תקדים, והוא מופיע בפרשת השבוע.
בפרשת ויקהל מלמד משה את בני ישראל על שני דברים. על שמירת השבת ועל בחירת האנשים לבנות את כלי המשכן. על השבת, שנאמר: וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵוקים אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ לַעֲשׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה’ כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת”. ועל בחירת האומנים שיבנו את המשכן, שנאמר: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה’ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה”.
ועל כך כותב רש”י : חור – בנה של מרים היה”.
ונשאלת השאלה מה הקשר בין שמירת השבת לבחירת בצלאל? ועוד, אם בצלאל היה בנה של מרים כמו שכותב רש”י, בשביל מה משה מאריך כל כך בייחוס שלו?
והתשובה לכך היא שמשה רבנו ידע שיש אנשים שחושדים בו שהוא מערב שיקולים זרים בהחלטות שלו, ושהוא ממנה את בצלאל לא בגלל שה’ אמר לו אלא בגלל שהוא אחיין שלו.
לכן הוא אמר בצלאל בן אורי בן חור. כדי שכולם ידעו שהוא ממנה בדיוק את מי שהשם אמר לו.
וזו גם הסיבה שנסמכה פרשת השבת לבחירת בצלאל. כדי ללמד שאם אנחנו סומכים על משה בהלכות שבת החמורות שמי שעובר עליהם מסכן את חייו, אנחנו צרכים לסמוך עליו גם בהלכות בחירת האומנים לבניית המשכן. שאם למשה יש מספיק יראת שמים כדי שנסמוך עליו שהוא לא מערב שיקולים בהלכות שבת, אז יש לו גם מספיק יראת שמים לא לערב שיקולים זרים גם בשאר ההחלטות שלו. לכן נסמכה פרשת השבת לבחירת בצלאל, ולכן משה פירט את הייחוס של בצלאל. כדי ללמד את בני ישראל שהקב”ה ציווה עליו לבחור דווקא בבצלאל הזה.
וזו בידוק התקווה שעליה אני בונה שבכל זאת נתגבר. כי אם בימי משה היו כאלה שלא האמינו לו, וסמכו רק על הרבנים של פעם, ואם במשה חשדו שהוא מערב שיקולים זרים בהחלטות שלו, ולמרות זאת התורה עברה עד היום, אז כנראה שאנחנו ננצח גם את הפגיעה במערכת החיסון הרוחנית שהקורונה הביאה עלינו.
השאלה היא רק מי ישרוד? אלו שלא סמכו על חכמי ישראל או אלו שכן.
מה שבטוח, אמרתי לאיש עם הספרונים, זה שאתה ואני צאצאים של אלו שכן סמכו על משה בעיניים עצומות בגלל שהם ידעו שיראת השמים שלו גדולה משלהם.
אז אם כך נהגו אבותיך בשביל מה לשנות?
