כאשר הגיע אלינו למדרשה, רמי כלל לא היה דתי.
השיעור הראשון יצא לדרך, ובסופו כששאלתי אם יש למישהו שאלות, רמי הרים את ידו.
“השאלה שלי אמנם לא קשורה לשיעור, אבל אמרת בשיעור שהשקפה נכונה והבנת הנפש גם הן תורה. בקיצור – איך אתה מסביר את מה שקרה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן? למען הגילוי הנאות, בבחירות האחרונות הצבעתי למפלגה שלו. הייתי אז ימני-חילוני שהמסורת חשובה לו, וליברמן ישב בדיוק על המשבצת הזאת. מצד אחד ימני לא דתי, ומצד שני החברים הכי טובים שלו חרדים.
“לכן אני שואל מה לדעתך קרה לו? איך בן-אדם יכול להתהפך ככה ברגע אחד? איך מי שכינה את הח”כים הערבים ‘גיס חמישי’, יושב איתם פתאום בממשלה? איך מי שהיה החבר הכי טוב של הח”כים החרדים, הפך בן לילה לאויבם המושבע? איך נפש האדם מכילה מהפך כזה? זו חידה של ממש בעיני. “.
“היום זה כבר סיפור אחר. האינתיפאדה הסתיימה, הפיגועים התמעטו מאוד, תודה לאל, ויחסי דת ומדינה הפכו לבוערים יותר, ובדיוק לשם כך קיימים החרדים.
כדי להעצים את שאלתו, השבתי לו במעשה שהיה.
בשנת 2001 שלח מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל את בנו הרב דוד יוסף שליט”א אל אביגדור ליברמן, שהיה אז שר התשתיות, וחברת החשמל היתה תחת אחריותו. מרן, שכאב מאוד את העובדה שיהודים בחברת החשמל מחללים שבת באופן המוני, שלח את בנו כדי שיבקש מליברמן לפעול לצמצום חילולי השבת בחברה.
באותם ימים, מי שהעסיק אז את ליברמן היו ארגוני השמאל, שאותם כינה ‘מתייוונים’, בעוד חבריו הכמעט-יחידים בפוליטיקה היו החרדים, ולכן הפנייה אליו בנושאים הקשורים לשבת לא היתה יוצאת דופן.
ואכן, כבר במהלך הפגישה עם הרב יוסף התקשר ליברמן למי שצריך כדי לסדר את העניין, ויצא מגדרו כדי להפגין את חשיבות העניין בעיניו.
“המקרה הזה, רמי, רק מחזק את שאלתך. איך ייתכן שמי שמצהיר על אהבתו ללומדי תורה, מכנה אותם ‘אברכים שחיים על חשבוננו’, ומנסח חוק על מנת להוציאם מהיכלי הישיבות? איך מי שהורה בשיחת טלפון אחת למנוע חילולי שבת בחברת החשמל הִתנה את חזרתו לממשלה בביטול חוק המרכולים בשבת? איך החבר הכי טוב של הח”כים החרדים טוען היום ש’הבעיה שלי היא ממש לא עם הציבור החרדי אלא עם נציגיו’? “והתשובה פשוטה. אם ליברמן הוא חידה, פתרונה נמצא בפרשת השבוע.
בפרשת ויצא מספרת התורה על יעקב שהגיע לחרן כדי להתגורר אצל מי שעתיד להיות חמיו, לבן הארמי.
עם הגיעו לשם, מתהפך מזלו של לבן והוא מתחיל להתעשר ואף זוכה לבנים. הקשר הסיבתי היה כה בולט, עד שלבן עצמו נאלץ להודות בו,שנאמר: “נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה’ בִּגְלָלֶךָ” (בראשית ל, כז).
“כל כך ברור היה המהפך, שלא רק הוא, אלא אף יתר תושבי חרן, שהיו בעצמם עובדי אלילים, ידעו להצביע על הגורם למהפך הכלכלי שהתרחש לנגד עיניהם, והחלפת לאה ברחל תוכיח.
“שאלת את עצמך מדוע לבן החליף את רחל בלאה? מה היה אכפת לו לתת ליעקב את רחל? בדיוק בשל כך!
“חז”ל כותבים שכאשר הגיעה עת חתונת יעקב ורחל, נועץ לבן בחבריו איך למנוע מיעקב לעזוב את העיר, ולהבטיח בכך את המשך שגשוגה הכלכלי שנזקף לזכותו. וחבריו הם שיעצו לו להחליף את רחל בלאה, כדי לאלץ את יעקב להישאר בחרן ולעבוד תמורת רחל.
“מכאן, שהכל בחרן ידעו כי הנס הכלכלי שלהם התרחש בזכות בחור ישיבה שהגיע מארץ ישראל!
“אלא שכאשר הדביק לבן את יעקב הבורח למולדתו, נימת דבריו השתנתה מקצה לקצה: לפתע לא רק שיעקב אינו הסיבה להתעשרותו, אלא אפילו מה ששייך לו בדין הופך בן רגע לרכושו של לבן, שנאמר: “הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לִי־הוּא” (בראשית לא, מג).
“זה לא קשה? איך אדם מתהפך ביום אחד? איך מי שהתהדר בבחור הישיבה שהתגורר אצלו שבזכותו שורה הברכה על חרן כולה הופך פתאום לגנב ונצלן? והתשובה פשוטה: לבן היה פוליטיקאי. ולפוליטיקאי יש אמַּת מידה אחת בלבד – אנוכיותו. מה שטוב לו – טוב לכולם, ומה שמזיק לו – רע לכולם.
כשהבין כי הברכה שורה במעשיו בזכות יעקב, אמר לבן “וַיְבָרֲכֵנִי ה’ בִּגְלָלֶךָ”, אך כשיעקב יצא לדרכו והברכה פסקה, חשש לבן לפיחות במעמדו בעיני שכניו, ואז “כֹל אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לִי־הוּא”. כך, בגלל אינטרסים ציניים, הפך יעקב בן רגע מקמע של ברכה – לגנב.
“בתקופה שליברמן היה מיודד עם החרדים, האינתיפאדה השנייה היתה בעיצומה, והציבור בישראל היה טרוד בדאגות קיומיות, לא ביחסי דת ומדינה. לכן, כדי להיבחר לכנסת, ליברמן צידד באופן נלהב בטרנספר.
“היום זה כבר סיפור אחר. האינתיפאדה הסתיימה, הפיגועים התמעטו מאוד, תודה לאל, ויחסי דת ומדינה הפכו לבוערים יותר, ובדיוק לשם כך קיימים החרדים. בגלל החשש מהתעצמותם בחר ליברמן לשסות את הציבור בחרדים כדי להיבחר, בתקווה שאיש לא יזכור שעד אתמול הם היו חבריו הטובים ביותר.
“זו גם הסיבה לכך שהפעולה נגד חילולי שבת בחברת החשמל הוחלפה במאבק ב’חוק המרכולים’; לומדי התורה החביבים עליו הפכו לפתע לנטל כלכלי, ומי שכונה בפי השמאל ‘פשיסט’ הפך בן לילה למומלץ הגוש לפרס ישראל על מפעל חיים.
“זה לא פטנט חדש, כבר היה הדבר לעולמים. מצד אחד ‘וַיְבָרֲכֵנִי ה’ בִּגְלָלֶךָ’, ומצד שני ‘כֹל אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לִי־הוּא’.
בפסוקים אלה התורה אינה עוסקת בליברמן אלא בנו. היא קובעת כי כולנו פוליטיקאים המתנהלים לפי הנזק או התועלת הנגרמים לנו ולא לפי אמת מידה ערכית קבועה ובלתי משתנה.
“לדוגמה, כאשר שכנים סוגרים מרפסת, אנו כועסים על אנוכיותם, אך כשאנחנו מבקשים לסגור – אנו כועסים על צרות העין של המתנגדים לכך…
“כשחוסמים לנו את החנייה אנחנו מתפוצצים מכעס, וכשאנחנו עוצרים, ממש לרגע, כדי למשוך כסף מהכספומט ומישהו צופר לנו בחוסר סובלנות – אנו מסננים לעברו שהוא ‘פרא אדם’.
“למה? כי גם אנחנו פוליטיקאים, וכמוהם, גם אנו קובעים את עקרונותינו לפי מה שמתאים לנו באותו רגע. לכן מספרת לנו התורה על יעקב ולבן, כדי שנבין איך הנפש האנושית פועלת.
וכשנבין סוף סוף, אולי נצליח לשנות את מנגנון ההפעלה שלה.
